Translate

יום שבת, 28 בדצמבר 2013

28/12/13

באוטו. עוברים ליד כפר ערבי.

רותם: "אמא יש פה אנשים רעים?"
אני: "יש פה גם אנשים רעים וגם אנשים טובים."

הערת ביניים: ככלל, אני דואגת להזכיר לו תמיד שהעולם מתחלק לשני סוגי אנשים. טובים ורעים. כל שאר ההבדלים של צבע עור, דת, מדינה וכד' אינם חשובים. כולם שווים. 

רותם: "נראה לי שאנחנו גם טובים וגם רעים"
אני: "מה הכוונה?"
רותם: "אנחנו גם טובים וגם רעים. אנחנו חושבים שהם רעים ואנחנו טובים, הם חושבים שאנחנו רעים והם טובים. אז אנחנו גם טובים וגם רעים"
אני: "למה שהם יחשבו שאנחנו רעים?"
רותם: "כי אנחנו לא מתנהגים אליהם יפה"
אני: "רותם, אין דבר כזה שכולם טובים או כולם רעים. בכל מקום יש אנשים טובים ואנשים רעים."

דיברנו עוד קצת על הנושא והכללות והסברתי לו שאם הוא שומע שמישהו מכליל על קבוצה הוא יכול לומר לו בעדינות שזה לא נכון. בתגובה הוא אמר לי שזה לא יפה להעיר לאנשים ושהם עלולים להיעלב.

28/12/13

רותם: "אמא את יודעת מי מחליט עליי יותר מכם?"
אני: "לא. מי?"
רותם: "אלוהים. ואת יודעת מי מחליט יותר מאלוהים?"
אני: "לא. מי?"
רותם: "הלב שלי"

יום ראשון, 27 באוקטובר 2013

27/10/13

בוקר יום ראשון. נוסעים לחוג ספורט טיפולי.

רותם: "אמא את יודעת שלא התגעגעתי לבנות מהגן?"
אני: "למה?"
רותם: "כי הן מציקות לי ואמרו שהן לא רוצות להיות חברות שלי"
אני "באמת? למה? מה קרה? אולי תחשוב אם קרה משהו שגרם להן לא לרצות להיות חברות שלך"
רותם: "לא קרה כלום"
אני: "אתה בטוח? אולי פגעת בהן? העלבת? שיחקת במלחמה?"
רותם: "לא קרה כלום. וגם הבנים לא רוצים להיות חברים שלי... חוץ מגביש, אביגדור, ייגר..."
אני: "אני בטוחה שלא הבנת נכון. כולם מאוד אוהבים אותך ורוצים להיות חברים שלך".

השיחה נמשכה עוד כמה דקות ולא הגענו למסקנות סופיות. נהיה שקט באוטו והקשבנו לרדיו. בתוכי רציתי למות. מה זאת אומרת שהילד שלי לא מקובל???

רותם: "אמא, מה שאמרתי העציב אותך?"

אההההההההההההההההההה 
כמעט עצרתי את האוטו וחנקתי אותו מחיבוק. אלוהים איזה ילד זההההההההה

עניתי לו: "מה פתאום. אני לא עצובה כי אני יודעת כמה כולם אוהבים אותך. אנחנו נבדוק מה קרה. לדעתי כדאי שנזמין אלינו את מי שנראה לך שלא רוצה להיות חברה שלך"
רותם: "כן, כן, בדיוק רציתי להציע לך את זה"
אני: "יופי"
רותם: "את מתכוונת להזמין אותן לשיחה, כן?"
אני: "לא לשיחה, רק לשחק. אתם תשחקו ותראה שהכל בסדר"

כשהגענו לגן כל כך שמחו לראות אותו. התחילו לצעוק "רותם הגיע!" ומחיאות כפיים... ומיד התאספו מולו במעגל של חברים שבאו לדבר איתו... סתם המציא.
כשנפרדתי ממנו הוא אמר לי שהוא ידבר עם הבנות ויברר את הנושא :-)

יום ראשון, 29 בספטמבר 2013

29/9/13

המורה לרותם: ״אל תשים את היד על הרגל״
רותם: ״ככה אני רוצה״
המורה: ״ראית פעם מישהו שמנגן על פסנתר ושם את היד על הרגל?״
רותם: ״לא, אבל אני עייף... היה לי יום ממש ארוך בגן״

יום חמישי, 26 בספטמבר 2013

26/9/13

אביב: ״מה אפשר לעשות שהרחפן הקטן יגדל? אולי נשקה אותו?״
רותם: ״אה?״
אביב: ״אם אני רוצה שהרחפן הקטן יהיה גדול, מה אני צריך לעשות? להאכיל אותו?״
רותם: ״לפרק לו ת׳צורה!... לשים לו חלקים של רחפן גדול!״

יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

29/8/13

בתוכנית הילדים "בנני ובנוני" רותם ראה היום שכמה ברווזונים בטעות את הבננות כאמא שלהן. אבא הסביר לו שברווזונים שבוקעים מהביצים, החיה הראשונה שהם רואים הם חושבים שהיא אמא שלהם. רותם הגיב
"מעכשיו אני לעולם לא אתן לגוזלים של בעלי כנף להתקרב אליי!"

יום חמישי, 20 ביוני 2013

20/6/13

רותם חוזר מחבר. 
צועק מבחוץ : "מה אתה אמיתי???" 
"אתה אמיתי???"

אבא יוצא אליו "מה קרה רותם?"

רותם: "מה אתה אמיתי שהשארת את לוקה בחוץ? אתה רוצה שהיא תברח???"

יום ראשון, 9 ביוני 2013

9/6/13

בוקר, רותם מחבק ומלטף את לוקה הכלבה
רותם: "אתם ממש תהנו היום בטיול. יהיה לכם ממש כיף"
אני: "לאן לוקה הולכת?"
רותם: "לטיול של כלבים"
אני: "לאן הם הולכים? לגן שעשועים?"
רותם: "לא, למואזון."
אני: "למוזיאון?"
רותם: "כן כן, למואזון."

יום שישי, 10 במאי 2013

10/5/13

מסתכל בחוברת של צעצועים, מצביע על תמונת טרקטורון ושואל כמה זה עולה.
סבתא רונית: "או או זה ממש יקר, 2,000 ש"ח"
רותם: "למה אלוהים ברא משהו כל כך יקר אני לא מבין?"

יום שלישי, 7 במאי 2013

7/5/13

אבא: "אם תמשיך להציק ללוקה אני אתן לך עונש! אתה לא תוכל לפגוש חברים. נכון שזה לא יהיה נעים?"
רותם: "מה הקשר?"
אבא: "מה הקשר למה?"
רותם: "מה הקשר בין זה שאני מציק ללוקה לעונש שאני לא אפגוש חברים? העונש צריך להיות קשור."

יום ראשון, 14 באפריל 2013

15/4/13

יום הזכרון תשע"ג, המציאות של חיינו...

רותם: "אבא, אתה הולך למילואים?"
אבא: "כן עוד כמה ימים"
רותם: "אבל אני לא רוצה שתלך"
אבא: "למה?"
רותם: "כי אתה תמות!"
אבא: "למה אתה חושב שאני אמות?"
רותם: "כי הרבה חיילים נהרגו"
אבא: "אבל אני לא הולך להלחם, סתם אנחנו מתאמנים"
רותם: "אבל מי שהוא אבא לא צריך ללכת  למילואים. כי הילדים שלו פוחדים שהוא ימות"


יום שלישי, 12 במרץ 2013

12/3/13

רותם: "אמא, מה זה האוטו הזה?" (מצביע על רכב גדול שגורר עגלה סגורה של גזלן)
אני: "זה אוטו שהופך למסעדה. אתה רואה את מה שיש לו מאחורה? הוא נוסע לאיזשהו מקום שאין בו מסעדות ויש אנשים רעבים, מחנה שם, פותח את העגלה ומוכר משם אוכל"
רותם: "נו, אז זה לא מסעדה, זו חנות"

יום רביעי, 9 בינואר 2013

9/1/13

בוקר חורפי בחוץ. סערה שלא נראתה כבר שנים.
רותם: "אמא, את יודעת שיש ילדים שלא הולכים לגן ונשארים כל היום בשמיכות?"

יום שלישי, 8 בינואר 2013

8/1/13

רותם: "אמא את חושבת שהגשם כבר פסק?"