23/12/12

אוטוטו שיר צריכה ללדת.

רותם אמר שהוא מחליט על הבן דוד שלו וקוראים לו ״שלו״.

17/12/12

רותם: "סבתא, תגידי, את עובדת?"

סבתא: "לא. כבר לא."

רותם: "אז את לומדת משהו?"

סבתא: "לא."

רותם: "אז מה את עושה כל היום???"

3/12/12

רותם: "אמא, את יכולה לבוא רגע? אנחנו זקוקים לך!"
אני: "כן חמוד, מה רצית?"
רותם: "אנחנו לא מצליחים להרכיב את זה (איזה שטות) את יכולה לעזור?"
אני: "כן" <מרכיבה>
רותם: "יו אמא, את ממש אלופה! כל הכבוד!"

25/11/12

אני: "אני יוצאת עכשיו לקניות, תתנהג יפה עם החבר שלך. אבא יישאר אתכם"

רותם: "טוב אמא. אבל אל תתקשרי אלינו אם יש לך בעיות. תסתדרי לבד!"

17/12/12

רותם: "אבא, נדמה לי שלוקה היא לא באמת כלב. נדמה לי שזה בנאדם שהתחפש."

אבא: "מה זאת אומרת?"

רותם: "למשל אם אני אתן לה מכה עם מקל, היא תגיד ״אאו״."

הם מיהרו לגן אז לא היה זמן לבדוק את התיאוריה שלו. 

13/11/12

אני: "רותם לך תביא נעלי בית"
רותם: "נו אמא הם למעלה, אני לא יכול כל פעם לעלות, לרדת, לעלות, לרדת, לעלות, לרדת. זה מעייף!"

11/11/12

רותם מגיע לחדר בבוקר יחף. הרצפה קפואה. 

אני: "רותם, למה אתה בלי גרביים?"

רותם: "אההמממ"

אני: "אני רוצה להסביר לך משהו, אתה חייב לגרוב גרביים בבוקר..."

רותם: <מפסיק אותי בפראות> "אמא, הבנתי הבנתי, את לא צריכה להגיד"

אני: "לא, אני רוצה להסביר לך"

רותם: "אבל אמאאאא הבנתי אותך. בסדר בסדר"

10/11/12

באמבטיה. רותם מסתבן ואבא מעיר לו שיסבן טוב יותר.
רותם: "בסדר אבא, אמרת פעם אחת, שמעתי, די"

9/11/12

אבא אביב: <מתנשף>
רותם: " אבא למה אתה עושה כל הזמן ככה <מתנשף>?" 
           .... "זה בגלל שאני חופר?"

8/11/12

רותם: "אמא אני רוצה מעדן"
אני: "בסדר אבל אתה צריך לסיים את הכל"
רותם: " אמא, את פעם ראית אותי לא מסיים מעדן? לא, נכון? אז למה את אומרת?"

28/10/12

היום רותם ביקש ללכת למקום שמדברים בו אנגלית.
אמרתי לו שבאמריקה מדברים אנגלית אז הוא שמח כי זה אומר ששיר תיקח אותנו לשם.

18/10/12

רותם: "סבתא איזה כיף שיש כלבים!"

סבתא רונית: "נכון" (דווקא שקרנית טובה)

רותם: "כן, זה מזל שהם נולדים איתנו!"

סבתא רונית: "מה הכוונה?"

רותם: "זה כמו שלוקה ואני היינו ביחד בבטן, נכון?"

סבתא רונית: נחנקת מצחוק ולא יודע מה להגיד בכלל

15/9/12

במגרש, רותם משחק עם חבר ואבא קולע כדורים לסל

רותם צועק לאבא מרחוק:

"אבא, אתה מסתדר שם? שלא תבכה לי... טוב?"

3/9/12

סבתא רונית: "רותם אני נוסעת עוד מעט לראש העין"

רותם: "למה?"

סבתא רונית: "כדי שיגידו לי אם אני שמנה או רזה"

רותם: "את לא שמנה סבתא!"

סבתא רונית: "איך אתה יודע?"

רותם: "הנה, תראי, הבטן שלך היא לא גדולה, היא לא עוברת את הציצי"

31/8/12

חוזר מהגן. הגננת המשלימה היא תימניה שמדברת בח'ת וע'ין.

רותם: "אבא, הגננת מדברת מוזר"

אבא: "איך מוזר?"

רותם: "לא כמו כל האנשים... מוזר כזה... מהגרון" (לוחץ עם האצבע על תחתית הגרון)

30/8/12

רותם: "אתם יודעים, יש ילדים שיש להם שני אבות ויש ילדים שיש להם שתי אמהות"
אני: "באמת? איך אתה יודע?"
רותם: "אני פשוט יודע"

28/8/12

אני: "בוקר טוב רותם!" {בקול צרוד ואפוף שינה}

רותם: "אויששש אמא! מה קרה לקול שלך?? נראה לי שאת עוד עייפה. תחזרי לישון"

הלוואי מתוק שלי... הלוואי שיכולתי...

27/8/12

רותם: "אמא, את יודעת שכל הילדים שהיו טובים קיבלו הפתעות בגן?
אני: "באמת? אז למה אתה לא קיבלת?"
רותם: "לא... זה ההורים נתנו להם הפתעות בבית. כל אחד מקבל הפתעה מההורים שלו בבית."

תחמן, אין מה לדבר.

23/8/12

סבתא טובה : "רותם, מה אתם אוכלים בגן?"

רותם: "כל מיני דברים... יש... עוף..."

סבתא טובה מנסה לעזור : "ביצים?"

רותם: "ויש... פסטה..."

סבתא טובה מנסה לעזור: "אורז?"

רותם: "ויש... שניצל"

סבתא טובה מנסה לעזור: "סלט?"

רותם: "נו, סבתאאאא! באמת! אני מנסה לדבר ואת כל הזמן מפריעה! כואב לי כבר הגרון!"

16/8/12

רותם: "אמא, יש לנו עוד כמה דקות עד שנלך?"
אני: "מה אתה רוצה לעשות?"
רותם: "לסדר את הדובים במקום"
אני: "בסדר"
רותם: "לא, בעצם... אמא, את רוצה שאני אשאיר לך אותם שתהיה לך בלילה גדר שלא תיפלי?"

25/7/12

רותם: "אמא, עדיין כואב לך הגב?"

אני: "כן"
רותם "זה לתמיד?"

אני: "לא, מה פתאום, היום אני הולכת לרופאה והיא תתן לי תרופה"

רותם: "לא,לא, את בכלל לא צריכה תרופה"

          "את צריכה.... פלסטר!"

אני: "לא נראה לי שפלסטר יעזור"

רותם: (חושב...)

        "אני יודע! בלילה... תשימי כרית על הגב"

אני: "איך? אתה יכול להראות לי?"

רותם: "הנה.... " (מניח כרית לאורך הגב שלי בעדינות מופלאה)

אני: "הבנתי"

רותם: "יופי. תזכרי מה אמרתי לך, כן?"

1/7/12

רותם: "אמא, יש פנצ'ר ביונדאי!" 
אני: "באמת?"
רותם: "כן, כן, בואי תראי, הגלגל לא עגול, הוא שטוח למטה. ישר."
אני: "איפה?"
רותם: "הנה, שם"
אני: "שיט"

17/6/12

אני יושבת בחדר היצירה שלי ומעצבת משהו. רותם מגיע, נכנס לחדר, נשען לי על הזרוע ואומר:

"אני ממש מעריך מה שאת עושה"

ממיס.

14/5/12

רותם: "אמא, אני לא מרגיש טוב"

אני: "מה אתה מרגיש?"

רותם: "שאני לא מרגיש טוב"

אני: "איפה אתה לא מרגיש טוב?

רותם: "לא יודע"

אני: "טוב, אז בוא נלך לגן"

רותם: "לא, אני רוצה להשאר בבית אני לא מרגיש טוב"

אני: "אני צריכה ללכת לעבודה ואתה לא יכול להשאר בבית"

רותם: "לוקה תהיה פה איתי" (לוקה זאת הכלבה)

וככה זה נמשך עוד כמה דקות עד שהוא הבין שאין מנוס מללכת לגן. אפשר לחשוב שהוא מנסה להתחמק מבגרות...

8/5/12

רותם: "אמא הגב שלי דבוק"

אני: "אוי ואבוי! בוא אני אראה מה קרה"

(הולכת ומכניסה יד לחולצה לוודא שהכל בסדר שם)

אני: "הנה, עכשיו בסדר?"

רותם: "לא, הגב שלי דבוק"

אני: "מה הכוונה שהגב שלך דבוק?"

רותם: "לא דבוק, דפוק!"

אני: "דפוק?!?!? מה זאת אומרת דפוק???"

רותם: נו, כמו אורי. הוא לא ישן בלילה כי הגב שלו דפוק וגם הגב שלי דפוק"

אני: "אה..."

5/5/12

רותם: "אמא, כשאת היית ילדה ואבא היה ילד, אז מי היו ההורים שלי?"

*****

רותם: "אמא, כשאני אהיה גדול ויהיו לי ילדים, אז מי תהיה האמא שלהם?"

*****

אחרי כמה ימים הוא כבר מצא את התשובה בעצמו

רותם: "אבא, זוכר כשהיה לי יום הולדת בגן עם הכלה שלי עדן?"

אבא: "עם מי?"

רותם: "נו, הכלה שלי, עדן. זאת שאני אתחתן איתה"

5/5/12

רותם: "איפה שיר?"

סבתא: "רותם, איפה שיר?"

רותם: "אוף. באמריקה."

1/5/12

בהמשך לטבלת גיבורי העל השבועית שהכנו שמפרטת באילו ימים הוא יכול ללבוש בגדים של גיבורי על ובאילו לא (השיטה עובדת מעולה אגב), יום אחד הפשוש ניסה לתחמן את המערכת.

היום היה יום רביעי.

רותם: "אמא, היום זה יום של גיבורי על"

אני: "לא חמוד, תראה אין היום מדבקה"

רותם: "לא, תראי, הרגל של באטמן נמצאת פה אז אז יום של גיבורי על"

13/4/12

חזרנו מאיטליה אחרי שרותם רדף שם אחרי כל יונה שנראתה באופק. טיול בפתח תקווה והתקלות ביונים ישראליות העלה את השאלה הבאה
"הן הגיעו לפה מאיטליה?"

9/4/12

רותם קורא באיטליה ל-GPS: "המסביר" או "המנהל של אבא"

8/4/12

באיטליה, לא היה יום שרותם לא שאל על סבא אריה, בדר"כ הן חוזרות על עצמן:

לאבא: "אבא שלך, שהוא סבא שלי, חיבק אותי כשהייתי קטן?"

"הוא אהב אותי?"

"קנה לי מתנות?"

"מתי הוא יחזור?"

"מתי הוא כבר לא ייפטר?"

"הוא יחזור בעוד הרבה שנים?"

"בפורים הוא התחפש לאריה? פחדת ממנו?"

7/4/12

אחרי שרותם הלך לאיבוד בשוק בפירנצה

רותם: "איך אומרים 'מה קרה לך ילד'?"

אנחנו: "אתה מתכוון איך באיטלקית, באנגלית?"

רותם: "כן. אני לא רציתי לענות לאנשים שאמרו לי את זה."

6/4/12

סבתא רונית: "רותם, תשמור לי בבקשה על המקום, אני תיכף חוזרת."

רותם צועק לאבא: "הבן של סבתא! תשמור לאמא שלך את המקום!"

5/4/12

סבתא רונית: "רותם, תעיר בבקשה את שיר"

רותם: "נכון שאת אמא שלה?"

"נכון שהיא הבת שלך?"

"אז תעירי אותה..."

1/3/12

שובניסט בהתהוות

רותם: "בנים, וגם אבות, הם... ממש חזקים! ובנות... הן יפות."

29/2/12

 רותם: "נו בשביל מה יש ערפל?"

         "אני לא רואה את העצים!" (בנימה עצבנית משהו)

אני: "לא נורא ממי הנה אתה רואה מתקרבים ואז רואים את העצים למרות הערפל"

רותם: "כןןןןן (מתמשך), אבל אני לא רואה  מֵעֵבֶר לעצים" 

         "הערפל הזה מסתיר לי ואני לא רואה מעבר לעצים"

21/2/12

רותם: "אמא שימי לי את השיר שאני אוהב"

אני: "טוב" (מעבירה לשיר אקראי בדיסק)

רותם: "לא זה אמאאאא! את השיר של סקאזי שאני אוהב!"

15/2/12

רותם (נכנס באמצע לשיחת מבוגרים): "מה קשור פייסבוק?"

- - -

רותם: "אמא את מעדיפה שאני אתן לך מדבקה של דונרד דאק או של מימי מאוס?"

- - -

ובכלל, לאחרונה יש הרבה דמויות שנכנסו לחיינו, למשל ספייגרמן.

25/1/12

רותם: "אמא, תקני סברסים"

אני : "טוב"

רותם: "את יודעת מה זה סברסים, כן?"

אני: "כן"

רותם: (מתעלם מתגובתי) "זה כמו כשהיינו בטיול עם נועם וראינו סברסים"

אני: "אה, טוב"

רותם: "אז תקני. בסדר?"

אני: "כן"

רותם: "ואז.. יהיו לנו סברסים לתפארת"

רותם: (ממלמל לעצמו) "כן... לתפארת..."

15/1/12

בחיי שאני לא זוכרת מה התחיל את שטף הדברים הבא כי הייתי עסוקה בלהקרע מצחוק. הוא פשוט מחקה כנראה את אחת הגננות/סייעות

רותם: "אי אפשר ככה!!!" 

"מה שיוצא אני מרוצה"

"פעם זה, פעם זה... לא! צריך לבחור וזהו"

"מה, אי אפשר להחליט?"

"פעם ככה, פעם ככה, אי אפשר ככה!"

(וזה נמשך עוד כמה דקות עד שהבטחתי שאני אהיה יותר החלטית).

11/1/12

רותם: "אמא, תקני סברסים"

אני : "טוב"

רותם: "את יודעת מה זה סברסים, כן?"

אני: "כן"

רותם: (מתעלם מתגובתי) "זה כמו כשהיינו בטיול עם נועם וראינו סברסים"

אני: "אה, טוב"

רותם: "אז תקני. בסדר?"

אני: "כן"

רותם: "ואז.. יהיו לנו סברסים לתפארת"

רותם: (ממלמל לעצמו) "כן... לתפארת..."