18/3/14

רותם משוחח עם חבר מהגן וממליץ לו לא להתחתן עם הילדה שהוא אוהב.
"כשתהיה גדול תכיר הרבה בחורות, תראה עולם ואז תוכל לבחור עם מי להתחתן"

28/1/14

סבתא רונית: "רותם קר לך? להגביר את המזגן?"
רותם: "לא, זה בסדר, אחרי הכל אני עם קפוצ'ון"

16/1/14

המילה אילת הוזכרה במהלך השיחה ורותם מסביר לכולם "אילת זה איפה שנמצא ים סוף"

28/12/13

באוטו. עוברים ליד כפר ערבי.

רותם: "אמא יש פה אנשים רעים?"
אני: "יש פה גם אנשים רעים וגם אנשים טובים."

הערת ביניים: ככלל, אני דואגת להזכיר לו תמיד שהעולם מתחלק לשני סוגי אנשים. טובים ורעים. כל שאר ההבדלים של צבע עור, דת, מדינה וכד' אינם חשובים. כולם שווים. 

רותם: "נראה לי שאנחנו גם טובים וגם רעים"
אני: "מה הכוונה?"
רותם: "אנחנו גם טובים וגם רעים. אנחנו חושבים שהם רעים ואנחנו טובים, הם חושבים שאנחנו רעים והם טובים. אז אנחנו גם טובים וגם רעים"
אני: "למה שהם יחשבו שאנחנו רעים?"
רותם: "כי אנחנו לא מתנהגים אליהם יפה"
אני: "רותם, אין דבר כזה שכולם טובים או כולם רעים. בכל מקום יש אנשים טובים ואנשים רעים."

דיברנו עוד קצת על הנושא והכללות והסברתי לו שאם הוא שומע שמישהו מכליל על קבוצה הוא יכול לומר לו בעדינות שזה לא נכון. בתגובה הוא אמר לי שזה לא יפה להעיר לאנשים ושהם עלולים להיעלב.

28/12/13

רותם: "אמא את יודעת מי מחליט עליי יותר מכם?"

אני: "לא. מי?"

רותם: "אלוהים. ואת יודעת מי מחליט יותר מאלוהים?"

אני: "לא. מי?"

רותם: "הלב שלי"

27/10/13

בוקר יום ראשון. נוסעים לחוג ספורט טיפולי.

רותם: "אמא את יודעת שלא התגעגעתי לבנות מהגן?"

אני: "למה?"

רותם: "כי הן מציקות לי ואמרו שהן לא רוצות להיות חברות שלי"

אני "באמת? למה? מה קרה? אולי תחשוב אם קרה משהו שגרם להן לא לרצות להיות חברות שלך"

רותם: "לא קרה כלום"

אני: "אתה בטוח? אולי פגעת בהן? העלבת? שיחקת במלחמה?"

רותם: "לא קרה כלום. וגם הבנים לא רוצים להיות חברים שלי... חוץ מגביש, אביגדור, ייגר..."

אני: "אני בטוחה שלא הבנת נכון. כולם מאוד אוהבים אותך ורוצים להיות חברים שלך".

השיחה נמשכה עוד כמה דקות ולא הגענו למסקנות סופיות. נהיה שקט באוטו והקשבנו לרדיו. בתוכי רציתי למות. מה זאת אומרת שהילד שלי לא מקובל???

רותם: "אמא, מה שאמרתי העציב אותך?"

אההההההההההההההההההה 

כמעט עצרתי את האוטו וחנקתי אותו מחיבוק. אלוהים איזה ילד זההההההההה

עניתי לו: "מה פתאום. אני לא עצובה כי אני יודעת כמה כולם אוהבים אותך. אנחנו נבדוק מה קרה. לדעתי כדאי שנזמין אלינו את מי שנראה לך שלא רוצה להיות חברה שלך"

רותם: "כן, כן, בדיוק רציתי להציע לך את זה"

אני: "יופי"

רותם: "את מתכוונת להזמין אותן לשיחה, כן?"

אני: "לא לשיחה, רק לשחק. אתם תשחקו ותראה שהכל בסדר"

כשהגענו לגן כל כך שמחו לראות אותו. התחילו לצעוק "רותם הגיע!" ומחיאות כפיים... ומיד התאספו מולו במעגל של חברים שבאו לדבר איתו... סתם המציא.

כשנפרדתי ממנו הוא אמר לי שהוא ידבר עם הבנות ויברר את הנושא :-)

29/9/13

המורה לרותם: ״אל תשים את היד על הרגל״

רותם: ״ככה אני רוצה״

המורה: ״ראית פעם מישהו שמנגן על פסנתר ושם את היד על הרגל?״

רותם: ״לא, אבל אני עייף... היה לי יום ממש ארוך בגן״